מה קורה עם מה שאת כותבת לי.

המכתב שאת שולחת לי

כשאת כותבת לי מכתב קטן, את ממלאת שלושה דברים: השם שלך, איך נעים לך שאחזור אלייך (טלפון, מייל, אינסטגרם - מה שתבחרי), ומה מביא אותך. נשמר גם הרגע שבו המכתב הגיע, ואם הגעת מהעמוד לקבוצות ולארגונים - גם זה, כדי שאדע באיזה הקשר לחזור אלייך.

המכתב שלך נכנס בדלת שנפתחת לכיוון אחד בלבד.

זו הצורה שבה האתר בנוי, לא הבטחה שלי: מהדלת הזאת אפשר רק לשלוח מכתב. לקרוא מכתבים אפשר רק מדלת אחרת, שנפתחת בכניסה לחשבון שלי - לא מבקרת אחרת, ולא את, אחרי ששלחת. ובשבילך אין כאן חשבונות ואין הרשמה, כי לא הייתי מבקשת ממך סיסמה כדי לספר לי שקשה לך.

ומה שכתבת לא ניתן לעריכה - לא בשבילי ולא בשביל אף אחד. אין באתר הזה שום דרך לשנות מילה במכתב שלך. יש דרך אחת למחוק אותו כולו, והיא שלך: אם תבקשי ממני, אמחק אותו - וזה מה שיקרה, לא תיקון ולא גרסה מרוככת.

ומי כן מגיע למכתב עצמו? אני. ואיתי גם מי שנושא ושומר אותו בשבילי - גוגל וטלגרם - ומי שיש לו גישת ניהול לחשבונות שלי בשירותים האלה. לא אבטיח לך שאף אחד מלבדי לא ייגע בו לעולם. אני יכולה להגיד לך בדיוק מי כן, וזה מה שכתוב כאן.

ומה אני מוסיפה בצד המכתב

אחרי שהמכתב שלך מגיע אליי, נשמרים לידו עוד שני דברים קטנים - שלי, לא שלך. האחד: סימון אם כבר חזרתי אלייך, כדי שלא תיפלי לי בין הכיסאות. השני: לפעמים שורה שאני כותבת לעצמי כדי לזכור אותך - למשל מאיפה הגענו אחת לשנייה. נשמר גם רישום יבש של האם ההודעה הגיעה לטלפון שלי, כדי שאדע אם פספסתי מישהי.

השורות האלה הן שלי ואף אחת אחרת לא רואה אותן - וגם הן, בדיוק כמו המכתב, אינן משהו שאני מסתירה ממך: אם תבקשי לדעת מה רשום עלייך, אשלח לך. וכשמוחקים את המכתב, הן נמחקות איתו באותו רגע, לא אחריו.

איפה הוא נשמר, ובכמה מקומות

המכתב נשמר ב-Firebase Firestore - מסד הנתונים של גוגל, שמחזיק אותו בשבילי על שרתים בארצות הברית. משם הוא נשלח אליי מיד גם כהודעה בטלגרם - לשיחה פרטית שלי עם בוט - כדי שאראה אותו בטלפון תוך שניות, ולא בעוד שבוע.

וחשוב לי שתדעי: טלגרם לא רק מעבירה את המכתב - היא גם שומרת אותו. ההודעה נושאת את השם שלך, את מה שכתבת ואת הדרך לחזור אלייך, והיא נשארת שמורה אצל טלגרם - עותק שני של המכתב, אצל חברה נוספת, מחוץ לגוגל ומחוץ לארצות הברית. שיחה עם בוט אינה מוצפנת מקצה לקצה.

אין מחיקה אוטומטית, ולא אמציא לך תאריך: המכתב נשאר שמור עד שאמחק אותו. אם תבקשי ממני למחוק - אמחק את שני העותקים, זה שבמסד וזה שבטלגרם שלי. מה שאין בידי הוא מה שנשאר בגיבויים ובשרתים של גוגל ושל טלגרם עצמן.

הטיוטה שנשמרת לך במכשיר

בזמן שאת כותבת, המילים שלך נשמרות זמנית בדפדפן שלך בלבד - כדי שאם הדף ייסגר, החיבור ייפול או תצטרכי לקום באמצע, לא תאבדי את מה שכבר כתבת. הטיוטה הזאת לא נשלחת לשום מקום, ואני לא רואה אותה.

היא נמחקת ברגע שהמכתב נשלח - וגם ברגע שאת מוחקת בעצמך את מה שכתבת. אם שינית את דעתך, זה לא רק נעלם מהמסך: זה נעלם מהמכשיר.

ואם עברה שעה - היא כבר לא תחזור אלייך: הטופס לא ימלא את עצמו מחדש, והטיוטה נמחקת באותו רגע. עד אז, כל עוד הכרטיסייה פתוחה, מה שכתבת שמור בתוכה.

בחרתי בכוונה בשמירה שנעלמת עם הכרטיסייה, ולא בשמירה שנשארת בין ביקורים - כדי שאם את כותבת ממחשב משותף, המילים שלך לא ימתינו שם למישהי אחרת מחר. רק שתדעי שזו לא מחיקה מוחלטת: דפדפן שמשחזר כרטיסייה שנסגרה יכול להחזיר איתה גם את הטיוטה. אם זה משנה לך - כתבי לי מהמכשיר שלך, או פשוט בהודעה באינסטגרם.

גם אם רק קראת והלכת

כל עמוד כאן נבנה על שרת של גוגל לפני שהוא מגיע אלייך, והשרת הזה רושם - כמו כל שרת אינטרנט - את כתובת ה-IP שממנה נכנסת, את סוג הדפדפן, ואיזה עמוד ביקשת. זה קורה בכל כניסה, גם אם לא לחצת על כלום ולא כתבת מילה.

כשפתחת קישור ששלחתי לך

לפעמים אני שולחת לך קישור באופן אישי - בהודעה, במייל, בכל דרך שנפגשנו בה. לא כל קישור כזה, אבל חלק מהם, הם קישורים שהכנתי במיוחד: כל אחד כזה נושא, בצד שלי, את השם שנתתי לו - בשבילך. וכשאת פותחת אחד כזה, לפני שהוא לוקח אותך למקום שאליו התכוונתי, השרת שלי רושם לעצמו שהקישור נפתח. אני עושה את זה כדי לדעת דבר פשוט: שמה ששלחתי לך באמת הגיע אלייך - ואם הוא עבר הלאה, ליד עוד מישהי.

וזה דבר נפרד מהמדידה ומהרישום שכאן: אלה קורים לכל מי שנכנסת, כל עוד את מסתובבת באתר. זה קורה רק אם פתחת אחד מהקישורים האלה - לא מעצם הביקור כאן.

בכל פתיחה נשמרים, לצד השם הזה, ארבעה דברים קטנים - ורק הם:

• מקום משוער - עיר ומדינה, לא יותר.
• איזה מין מכשיר, בגסות - אצלי זה מופיע בקצרה, "אייפון" או "מחשב Windows".
• מזהה אקראי שנשמר בדפדפן שלך (עוגייה בשם _v), והוא חי 48 שעות בלבד. הוא אקראי, ולא מספר עלייך דבר בפני עצמו.
• והרגע שבו זה קרה.

ושני דברים אחרים מגיעים לשרת שלי רק לרגע, ואז נמחקים - לא נשמרים בכלל. כתובת ה-IP שלך משמשת אותי רגע אחד כדי לחשב מאיפה בערך נכנסת, ומיד נזרקת. וגם מה שהדפדפן שלך מספר על עצמו במלואו משמש רגע אחד כדי לדעת אם זה אייפון או מחשב - ואז נשאר רק הסוג הגס הזה, לא כל השאר.

את המקום המשוער אני מחשבת אצלי, על השרת עצמו, מתוך מסד נתונים מקומי - כתובת ה-IP שלך לא נשלחת לשום חברה חיצונית כדי לברר מאיפה נכנסת. וזה מקום גס בכוונה: הוא יכול לרמז על עיר, לא לסמן דלת - אותה כתובת יכולה להיות של משרד שלם.

הסימנים האלה רומזים, לא מוכיחים.

וחשוב לי שתדעי מה הם כן אומרים ומה לא: עוגייה שנמחקה, רשת משותפת, דפדפן ששומר על פרטיות - כל אחד מהם מטשטש את הגבול בין "אותה אישה שוב" ל"מישהי חדשה". וגם הזמן מטשטש אותו: העוגייה חיה 48 שעות, אז "אותו מכשיר שוב" נכון בערך ליומיים - אחריהם פתיחה חוזרת כבר נראית לי כמו מכשיר חדש. לכן אם קישור נפתח מכמה מכשירים, אני רואה בזה סימן שאולי הוא עבר הלאה - אולי, לא בוודאות.

כל זה נשמר באותו מקום שבו נשמר כאן הכל - ב-Firestore של גוגל, על שרתים בארצות הברית - ותחת אותה דלת נעולה כמו המכתבים: רק אני מגיעה אליו, בכניסה לחשבון שלי. אף דפדפן, וגם לא את אחרי שפתחת, יכול לכתוב לשם או לקרוא משם. זו הצורה שבה האתר בנוי, לא רק הבטחה שלי. וגם זה לא נשאר לנצח: הכל נשמר עד שלושה חודשים, ואז נמחק מעצמו בניקוי חודשי - בלי שאצטרך לזכור.

ובגלוי: זה קורה רק ברגע שפתחת קישור כזה, בלי שביקשתי את אישורך ובלי חלונית עוגיות, ואין בשלב הזה כפתור לכבות את זה. אם זה מפריע לך - את יכולה לבקש ממני לראות מה נרשם או למחוק אותו, כמו כל מידע אחר כאן (הכתובת לזה למטה) - וממילא הכל נמחק מעצמו אחרי שלושה חודשים. (ואם אי-פעם אפעיל מדידה כללית של האתר, תיספר גם כאן פתיחה אחת - בעילום שם, בלי לזהות אותך. כברירת מחדל זה כבוי.)

המקום המשוער מבוסס על נתוני db-ip.com, ברישיון CC BY 4.0.

מה אני מודדת

כדי לדעת אם האתר באמת עוזר, אני משתמשת ב-Google Analytics. הוא סופר פעולות, לא נשים. אלה כל הרגעים שנספרים, בלי אחד חסר:

• שנכנסת פנימה ממסך הפתיחה
• איזו מילה בחרת כשנשאלת מה הכי כבד עכשיו
• שבחרת רק להציץ, בלי לבחור מילה
• שהגעת להכיר אותי, ומאיזו מהשתיים
• איזו הצעה לקבוצות ולארגונים נפתחה
• שנפתחה הדלת לאינסטגרם, ומאיזה עמוד
• שהתחלת לכתוב מכתב
• שחזרת למכתב שכבר התחלת לכתוב
• שהמכתב נשלח
• שהמכתב לא הצליח להישלח, ומה מנע
• כמה עמוק נקרא פרק ארוך

ובכל מעבר בין עמודים נרשמת גם הכתובת המלאה של העמוד שאת מסתכלת עליו - כולל הסימון שבכתובת, שמספר מאיזו דלת הגעת - שם העמוד, והעמוד או האתר שממנו הגעת לכאן: קישור באינסטגרם, חיפוש בגוגל, או מה שזה לא יהיה.

גוגל אוספת בדרך גם נתונים טכניים - סוג מכשיר, דפדפן, מיקום כללי - ושומרת מזהה אקראי בדפדפן שלך, כדי שאם תחזרי מחר תיספרי כאישה אחת ולא כשתיים.

מה שלא נכנס למדידה: המילים שלך. תוכן המכתב לא נמדד ולא נרשם בשום יומן. מה שנרשם הוא שמכתב נשלח - ותו לא.

ובגלוי, כי זה בדיוק סוג הדבר שנהוג להחביא: המדידה הזאת עובדת מהרגע שנכנסת, כברירת מחדל, בלי שביקשתי את אישורך ובלי חלונית עוגיות. בחרתי לא לקטוע את הכניסה שלך בשאלה - ולכן זה כתוב כאן, בגודל רגיל. בשלב הזה אין באתר כפתור לכבות אותה. אם לא בא לך להיספר בכלל, דפדפן שחוסם מדידה יעצור גם את זו - וממילא מה שנספר הוא פעולות, לא את.

ומה שאין כאן: אין באתר פרסומות, ואף מפרסם לא עוקב אחרייך דרכו. הגדרתי במפורש שגוגל לא תשתמש בביקור שלך לפרסום, כך שהוא לא ירדוף אחרייך בפרסומות באתרים אחרים. אני לא מוכרת מידע ולא מעבירה אותו לאף אחד מלבד השירותים שכתובים כאן למטה.

מי עוד מעורב בדרך

Google Firebase

האתר עצמו רץ אצלו, המכתבים נשמרים אצלו, והוא גם זה שמודד. בנוסף רץ ברקע, בכל עמוד, שירות שלו בשם reCAPTCHA: הוא נותן לביקור שלך ציון של "אדם או רובוט", ולשם כך הוא בוחן עוגיות של גוגל, סימנים של המכשיר, מאיפה הגעת ואיך את זזה בעמוד - לאורך כל הביקור. הוא שם כדי שמכתב אמיתי לא ייקבר מתחת לאלף מזויפים.

Google Fonts

הגופנים העבריים של האתר נטענים משרתי גוגל, ולכן הדפדפן שלך פונה אליהם בכל כניסה.

Telegram

מקבלת את המכתב שלך במלואו ושומרת אותו אצלה, בשיחה הפרטית שרק אני קוראת.

Instagram

קישור בלבד. אין באתר תוסף, כפתור או מעקב שלהם - כשאת לוחצת, את עוברת אליהם, ומשם חלים התנאים שלהם.

מה מגיע לך

חוק הגנת הפרטיות בישראל - ואם את פונה אליי מאירופה, גם ה-GDPR - נותן לך זכות לדעת איזה מידע שמור עלייך, לקבל אותו, לתקן אותו, ולבקש שיימחק.

אצלי זה פשוט, כי הכל עובר דרכי. לבקשה כזאת יש כתובת אחת - כדי שהיא לא תיבלע בין ההודעות, וכדי שיישאר לשתינו תיעוד:

shirchalili@gmail.com

כתבי לי לשם מה שאת רוצה לדעת, לתקן או למחוק - ואטפל בזה בעצמי.

ואם בא לך פשוט לדבר, הדלת הרגילה פתוחה כמו תמיד -

@shir_halili_coach←