מה קורה עם מה שאת כותבת לי.

המכתב שאת שולחת לי

כשאת כותבת לי מכתב קטן, את ממלאת שלושה דברים: השם שלך, איך נעים לך שאחזור אלייך (טלפון, מייל, אינסטגרם - מה שתבחרי), ומה מביא אותך. נשמר גם הרגע שבו המכתב הגיע, ואם הגעת מהעמוד לקבוצות ולארגונים - גם זה, כדי שאדע באיזה הקשר לחזור אלייך.

המכתב שלך נכנס בדלת שנפתחת לכיוון אחד בלבד.

זו הצורה שבה האתר בנוי, לא הבטחה שלי: דרך האתר אפשר רק לשלוח מכתב - אי אפשר לקרוא, לשנות או למחוק מכתבים. לא מבקרת אחרת, ולא את, אחרי ששלחת. אין כאן חשבונות ואין הרשמה, כי לא הייתי מבקשת ממך סיסמה כדי לספר לי שקשה לך.

ומי כן מגיע למכתב עצמו? אני. ואיתי גם מי שנושא ושומר אותו בשבילי - גוגל וטלגרם - ומי שיש לו גישת ניהול לחשבונות שלי בשירותים האלה. לא אבטיח לך שאף אחד מלבדי לא ייגע בו לעולם. אני יכולה להגיד לך בדיוק מי כן, וזה מה שכתוב כאן.

איפה הוא נשמר, ובכמה מקומות

המכתב נשמר ב-Firebase Firestore - מסד הנתונים של גוגל, שמחזיק אותו בשבילי על שרתים בארצות הברית. משם הוא נשלח אליי מיד גם כהודעה בטלגרם - לשיחה פרטית שלי עם בוט - כדי שאראה אותו בטלפון תוך שניות, ולא בעוד שבוע.

וחשוב לי שתדעי: טלגרם לא רק מעבירה את המכתב - היא גם שומרת אותו. ההודעה נושאת את השם שלך, את מה שכתבת ואת הדרך לחזור אלייך, והיא נשארת שמורה אצל טלגרם - עותק שני של המכתב, אצל חברה נוספת, מחוץ לגוגל ומחוץ לארצות הברית. שיחה עם בוט אינה מוצפנת מקצה לקצה.

אין מחיקה אוטומטית, ולא אמציא לך תאריך: המכתב נשאר שמור עד שאמחק אותו. אם תבקשי ממני למחוק - אמחק את שני העותקים, זה שבמסד וזה שבטלגרם שלי. מה שאין בידי הוא מה שנשאר בגיבויים ובשרתים של גוגל ושל טלגרם עצמן.

הטיוטה שנשמרת לך במכשיר

בזמן שאת כותבת, המילים שלך נשמרות זמנית בדפדפן שלך בלבד - כדי שאם הדף ייסגר, החיבור ייפול או תצטרכי לקום באמצע, לא תאבדי את מה שכבר כתבת. הטיוטה הזאת לא נשלחת לשום מקום, ואני לא רואה אותה.

היא נמחקת ברגע שהמכתב נשלח - וגם ברגע שאת מוחקת בעצמך את מה שכתבת. אם שינית את דעתך, זה לא רק נעלם מהמסך: זה נעלם מהמכשיר.

ואם עברה שעה - היא כבר לא תחזור אלייך: הטופס לא ימלא את עצמו מחדש, והטיוטה נמחקת באותו רגע. עד אז, כל עוד הכרטיסייה פתוחה, מה שכתבת שמור בתוכה.

בחרתי בכוונה בשמירה שנעלמת עם הכרטיסייה, ולא בשמירה שנשארת בין ביקורים - כדי שאם את כותבת ממחשב משותף, המילים שלך לא ימתינו שם למישהי אחרת מחר. רק שתדעי שזו לא מחיקה מוחלטת: דפדפן שמשחזר כרטיסייה שנסגרה יכול להחזיר איתה גם את הטיוטה. אם זה משנה לך - כתבי לי מהמכשיר שלך, או פשוט בהודעה באינסטגרם.

גם אם רק קראת והלכת

כל עמוד כאן נבנה על שרת של גוגל לפני שהוא מגיע אלייך, והשרת הזה רושם - כמו כל שרת אינטרנט - את כתובת ה-IP שממנה נכנסת, את סוג הדפדפן, ואיזה עמוד ביקשת. זה קורה בכל כניסה, גם אם לא לחצת על כלום ולא כתבת מילה.

מה אני מודדת

כדי לדעת אם האתר באמת עוזר, אני משתמשת ב-Google Analytics. הוא סופר פעולות, לא נשים. אלה כל הרגעים שנספרים, בלי אחד חסר:

• שנכנסת פנימה ממסך הפתיחה
• איזו מילה בחרת כשנשאלת מה הכי כבד עכשיו
• שבחרת רק להציץ, בלי לבחור מילה
• שהגעת להכיר אותי, ומאיזו מהשתיים
• איזו הצעה לקבוצות ולארגונים נפתחה
• שנפתחה הדלת לאינסטגרם, ומאיזה עמוד
• שהתחלת לכתוב מכתב
• שחזרת למכתב שכבר התחלת לכתוב
• שהמכתב נשלח
• שהמכתב לא הצליח להישלח, ומה מנע
• כמה עמוק נקרא פרק ארוך

ובכל מעבר בין עמודים נרשמת גם הכתובת המלאה של העמוד שאת מסתכלת עליו - כולל הסימון שבכתובת, שמספר מאיזו דלת הגעת - שם העמוד, והעמוד או האתר שממנו הגעת לכאן: קישור באינסטגרם, חיפוש בגוגל, או מה שזה לא יהיה.

גוגל אוספת בדרך גם נתונים טכניים - סוג מכשיר, דפדפן, מיקום כללי - ושומרת מזהה אקראי בדפדפן שלך, כדי שאם תחזרי מחר תיספרי כאישה אחת ולא כשתיים.

מה שלא נכנס למדידה: המילים שלך. תוכן המכתב לא נמדד ולא נרשם בשום יומן. מה שנרשם הוא שמכתב נשלח - ותו לא.

ובגלוי, כי זה בדיוק סוג הדבר שנהוג להחביא: המדידה הזאת עובדת מהרגע שנכנסת, כברירת מחדל, בלי שביקשתי את אישורך ובלי חלונית עוגיות. בחרתי לא לקטוע את הכניסה שלך בשאלה - ולכן זה כתוב כאן, בגודל רגיל. בשלב הזה אין באתר כפתור לכבות אותה. אם זה מפריע לך, כתבי לי ונחשוב יחד.

ומה שאין כאן: אין באתר פרסומות, ואף מפרסם לא עוקב אחרייך דרכו. הגדרתי במפורש שגוגל לא תשתמש בביקור שלך לפרסום, כך שהוא לא ירדוף אחרייך בפרסומות באתרים אחרים. אני לא מוכרת מידע ולא מעבירה אותו לאף אחד מלבד השירותים שכתובים כאן למטה.

מי עוד מעורב בדרך

Google Firebase

האתר עצמו רץ אצלו, המכתבים נשמרים אצלו, והוא גם זה שמודד. בנוסף רץ ברקע, בכל עמוד, שירות שלו בשם reCAPTCHA: הוא נותן לביקור שלך ציון של "אדם או רובוט", ולשם כך הוא בוחן עוגיות של גוגל, סימנים של המכשיר, מאיפה הגעת ואיך את זזה בעמוד - לאורך כל הביקור. הוא שם כדי שמכתב אמיתי לא ייקבר מתחת לאלף מזויפים.

Google Fonts

הגופנים העבריים של האתר נטענים משרתי גוגל, ולכן הדפדפן שלך פונה אליהם בכל כניסה.

Telegram

מקבלת את המכתב שלך במלואו ושומרת אותו אצלה, בשיחה הפרטית שרק אני קוראת.

Instagram

קישור בלבד. אין באתר תוסף, כפתור או מעקב שלהם - כשאת לוחצת, את עוברת אליהם, ומשם חלים התנאים שלהם.

מה מגיע לך

חוק הגנת הפרטיות בישראל - ואם את פונה אליי מאירופה, גם ה-GDPR - נותן לך זכות לדעת איזה מידע שמור עלייך, לקבל אותו, לתקן אותו, ולבקש שיימחק.

אצלי זה פשוט, כי הכל עובר דרכי: כתבי לי, ואטפל בזה בעצמי. באותה דרך שבה נפגשנו -

@shir_halili_coach←